שרון וכסלר

שרון וכסלר

החזאית הראשית של תאגיד השידור הציבורי, כאן 11. מרצה על התחממות הכדור ובכל חורף קופאת בשידור. בזמנה הפנוי מגדלת ילדים וחולמת על ריצת המרתון של החיים

צילום: עמית שאבי

ההרצאה: מה מתבשל? התחממות גלובלית ומשבר האקלים

ההרצאה "מה מתבשל?"

הרצאה שעבדתי עליה חודשים ארוכים במטרה שתהיה מעניינת, מעמיקה אבל גם  מפתיעה!                                                                                                                            ההרצאה מתייחסת להיבטים המוכרים והחשובים של המשבר אך להיבטים הפחות מוכרים כמו: מאבקי הכוח מאחורי הקלעים, ואפילו תאוריות קונספירציה .

האמת, התרגשתי לקבל את המייל הזה הבוקר:

שרון היקרה,
אמש הרצאת בנווה אשכול במועצה האזורית אשכול.  הרצאתך היא פנינה של מלאכת מחשבת ,ושל עניין בנושא אקטואלי כל כך. המצגת שנלוותה להרצאה, וכישורי הרצאתך הם מופת להגשה ועניין. יכולת העמידה שלך מול קהל, וקיסמך הרב הם שובי לב. הקהל יצא מן ההרצאה מרוצה עד מאד , וכך גם אני  אני ממליץ בכל פה על הרצאתך. אני מזמינך לתת  את מספר הטלפון שלי לכל מי שמעוניין
בידידות
דניאל אלטר
מנהל תכניות ותכנים

מייל שהתקבל מדייר ב"עד 120" לאחר ששמע את ההרצאה:

רציתי להביע את הנאתי מהרצאה של שרון וכסלר ביום חמישי האחרון. הופתעתי לראות ולשמוע הרצאה ברמה מקצועית גבוהה, מסודרת, מובנת, מדוברת בשטף ללא הזדקקות לכתוב בנייר עם קשר נפלא עם קהל המאזינים – ממש דוגמה ומופת למה שהרצאה צריכה להיות

מי אני..

נולדתי בירושלים. הבכורה מבין ארבעה. למדתי בתיכון בויאר. שירתתי בחיל האוויר ובזכות הצבא קיבלתי מקצוע לחיים, למרות שבהתחלה חשבתי שזה שיבוץ נורא 🙂

עבדתי ברשות השידור כחזאית הראשית עד שנסגרה במאי 2017 ומשם ישירות לתאגיד השידור כאן כ..חזאית הראשית.

במקביל לעבודתי כחזאית, אני מגישה את התוכנית "שישי בחמש" שמשודרת ב.. שישי בחמש ומגישה פינה שבועית על ההתחממות הגלובלית בתוכנית "העולם היום".

לתואר הראשון למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים.סיימתי תואר בחינוך ותולדות האמנות בהצלחה. לתואר השני המשכתי באותה האוניבריסטה והפעם התמקדתי בחינוך. או נכון יותר, חינוך לשוני. סיימתי בהצטיינות.  

לאחר מכן, הגיע החלק החשוב.. בעלי היקר וחמשיה ילדים – חמסה עליהם , וב-2018 סיימתי לימודי תעודה לאוצרות ומוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב

היום בנוסף לעבודתי הקבועה בתאגיד כאן, דואגת לכדור ומרצה על ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים

תודה שאתם פה..

שרון וכסלר

האו"ם קורא לעולם להתעורר!

האו"ם יוצא עם דו"ח חדש (25.12.19) לקראת ועידת האקלים במדריד. בדו"ח קורא האו"ם לעולם להתעורר. אין זמן לפעולות מתונות, על העולם לפעול עכשיו ומהר! 

פליטת גזי החממה בשנה האחרונה – 2018 שברה שיאים. במקום לרדת היא עולה. כך עולה מדו"ח פערי היעדים השנתי של האו"ם (שנכתב ע"י התוכנית הסביבתית של האו"ם). יש לזכור שה-co2 נשאר באטמוספירה מאות שנים ובאוקיינוסים אף יותר. בעשור האחרון נרשמה עלייה ממוצעת של 1.5% בשיעור פליטת הזגים המזהמים.

ראש ארגון המטאורולוגיה העולמי Pettri Taalasאמר שהטמפ' הגלובלית עלולה לעלות ב-3-5 מעלות מהמהפכה התעשייתית עד סוף המאה, כלומר פי שלושה מהמטרה שהוצבה בהסכם פריז – לא לעלות מעל 1.5 עד 2100.

הדרישה היא מ-20 המדינות העשירות בעולם ובעיקר מסין וארה"ב המזהמות הגדולות בעולם לפעול מיידית ולהפחית את פליטת המזהמים ב-7.6% בכל שנה בין השנים 2020-2030. י

במידה ולא נפעל מיידית הרסנית! שינויי האקלים יגרמו לשינויים מהותיים על פני הכדור והעולם של ילדינו יראה אחרת. הרס כמעט מוחלט של שוניות האלמוגים, מצוקת מי שתייה, עליית מפלס פני הים, חומציות האוקיינוסים, שינוי במערכות אקולוגיות וארועי קיצון תכופים יותר במזג האוויר.

 תודה שאתם פה..

שרון וכסלר 

ובינתיים אצלינו.. נובמבר יבש..

שריפות הענק בקליפוניה אוקטובר 2019

הרשויות ניסו למנוע אותן. בשבועות האחרונים יצרו הפסקות חשמל יזומות במקומות שונים בקליפורניה, לאחר שהבינו שמה שגרם לשריפות הענק בשנה שעברה היו העצים שיצרו גיצים בפגיעתם בעמודי החשמל, כל זה בעקבות הרוחות החזקות של סנטה אנה. רוחות מזרחיות חזקות, יבשות המנשות בעוצמה של כ-100 קמ"ש, המורגשות בעת הזאת בכל שנה. 

למרות הנסיונות למנוע את השריפות מראש והעובדה שעשרות אלפי אנשים סבלו מהפסקות חשמל יזומות במשך ימים, השריפות החלו והן מתפשטות בקצב מסחרר.

ארגון המטאורולוגיה העולמי, ה-WMO , קבע בדו"ח שהוציא בתחילת אוקטובר ש-90% מאסונות הטבע נגרמים בשל מזה"א. שריפות ענק, כך נאמר,  מושפעות מאוד ממזה"א ושינויי האקלים. בצורת מגבירה את הסכנה לשריפות והארכת משך השריפות. 3 השריפות שתרמו לנזק הכלכלי הגדול ביותר התרחשו ב-4 השנים האחרונות. השריפות גם משחרוות הרבה קרבון דיואקסיד לאטמוספירה ומגבירות את הזיהום.

השריפות כעת מצטרפות לשריפות קיץ 2019: שריפות ענק באזור הקוטב, שריפות ענק בקנדה, שוודיה ובאמזונס.

תודה שאתם פה..

שרון וכסלר 

דו"ח ארגון המטאורולוגיה העולמי - WMO, ספטמבר 2019

לקראת דיונים מיוחדים בוועידת האו"ם על משבר האקלים, הוציא ארגון המטאורולוגיה העולמי ה-WMO, דו"ח המתייחס למשבר האקלים בשנים 2019-2015. הדו"ח מדגיש את הנזק שהתגבר בשנים האחרונות בהתייחס לכמה נקודות מרכזיות:

שיא בריכוזי גזי החממה ולפיכך המשך ההתחממות – חמש השנים האחרונות הן התקופה החמה ביותר. ריכוזי גזי החממה עלו לשיאים חדשים. מאז המהפכה התעשייתית עלתה הטמפ' הגלובלית ב-1.1 מעלות וב-0.2 מעלות בין השנים 2015-2011. בחמש השנים האחרונות התגברה פליטת גזי החממה ב-20% ביחס לחמש השנים לפני! ראש הארגון ה-WMO  h יצא בקריאה שנפחית גזי החממה שנפלטים בשל הפקת אנרגיה לתעשייה ובתחבורה. 

גובה פני הים – בין השנים 2014-2019 גובה פני הים עלה ב-5 מ"מ לשנה, בהשוואה לשנים כשמ-2007 עלה המפלס ב-4מ"מ. עליית פני הים עולה בשל המסת הקרחונים. 

המסת הקרחונים – מאז 2016 כמות הקרח נמוכה בהרבה בהשוואה לממוצע 2010-1981. 2017, 2018 הן השנים עם הכי פחות קרח בקטבים. כמות הקרח בקטבים הופחתה פי שישה! (אם משווים את 2017-2009 ל-1990-1979).

חום האוקיינוסים וחומציות מי הים – עפ"י הדו"ח 90% מעליית טמפ' המים נגרמה בשל שינויי האקלים. 2018 היא השנה שבה נמדדו הערכים הגבוהים ביותר (המדידות הן עד לעומק של 700מ'). השנים עם טמפ' הים הגבוהה ביותר אחרי 2018, הן 2017 ו-2015. האוקיינוס סופג 30% פליטות אנתרופוגניות של co2 וגם זה כמסייע לההתחממות. ה-co2 גם משנה את חומציות המים וזו עלתה ב-26% מאז המהפיכה התעשייתית. 

ארועי קיצון – 90% מאסונות הטבי קשורים למזג האוויר. האסונות שגורמים לנזקים הכלכליים הגדולים ביותר הן: סופות קטלניות ושטפונות.עונת ההוריקנים של 2017 היתה אחת הקטלניות עד כה. עלות הנזקים של הוריקן הארווי בלבד הגיעה ל-125 מיליארד דולר. מרץ ואפריל 2019 שני סופות ציקלון במוזמביק.  גלי חום ובצורות גורמות לאבדן חיי אדם. 

שריפות ענק – מושפעות מאוד ממזה"א ושינוי האקלים. בצורת מגבירה את הסכנה לשריפות והארכת משך השריפה. שלושת השריפות שגרמו לנזק הכלכלי הגדול ביותר התרחשו בארבע השנים האחרונות. השריפות גם מוסיפות לפליטת קרבון דיוקסיד לאטמוספירה. 2019- שריפות ענק בקוטבף באסיה ובאמזונס. 2018 – שריפות ענק בקנדה, שוודיה ובארה"ב.

ה-WMO קורא כמובן לפעול מיידית להפחתת פליטת גזי החממה ע"י הפחתת הפקת האנרגיה לתעשייה ותחבורה. יחד עם זאת אומר הארגון יש להשקיע בפיתוח התראות קצרות מועד ולהערך לבאות

תודה שאתם פה..

שרון וכסלר

מחאת המיליונים

גרטה טומברג (Greta Thumberg) השוודית בת ה-16, הצליחה לסחוף מיליונים ברחבי הכדור למחאת המונים, בקריאה לשנות את האופן בו אנו מתייחסים לכדור ובדרישה לפעול למען שינוי וטיפול מיידי במשבר הגלובלי. 

גרטה הגיע לניו יורק, לאחר שחצה את האוקינוס בספינה לא מזהמת, כדי לנאום באו"ם לקראת הדיונים שיפתחו השבוע ויעסקו בפעילות שיש לנקוט במטרה לשמור על הכדור.

מיליונים ברחבי הגלובוס יצאו לרחובות ביום שישי. בתי ספר ומקומות עבודה איפרו לצאת למחאה. 150 מדינות השתתפו בהפגנות שאורגנו ברובן ע"י בני נוער, כחלק מהקמפיין שמריצה כבר תקופה ארוכה גרטה טומברג "שישי בשביל העתיד" . גרטה עצמה השתתפה המחאה הגולה מכולן שנערכה ביו יורק ובה השתתפו למעלה ממאתיים וחמישים אלף בני אדם, אובם בני נוער.

 תודה שאתם פה..

שרון וכסלר

הוריקן דוריאן

הוריקן דוריאן מתחילה להתגלות כאחת הסופות הקטלניות שהכרנו. הגיע לאיי הבהאמה באחד בספטמבר בצלוא הדרה, הוריקן בקטגוריה חמש, עם רוחות שנישבו בעוצמה של 285 קמ"ש!!! (מעל 250 קמ"ש=קטגוריה חמש). עם המעבר מעל היבשה הרוח מעט נחלשה, כמו שתמיד קורה. היום 3.9 הרוח מנשבת בעוצמה של 240 קמ"ש ודוריאן ירדה לקטגוריה 4. הנשזק הגדול מהוריקן הוא בתחילה הרוחות, אח"כ ה-surge (הסופה היא כמו מנוע אדיר מימדים שזז והסופה שואבת איתה את מי הים ומעלה את מפלס המים על היבשה) והנזק השלישי שהופך בשנים האחרונות לבולט יותר ויותר הוא כמות המשקעים שממשיכה לרדת את שתי המכות הראשונות. עפ"י מחר של מדען הקלים ג'ים קוסין (Kossin) מ- NOAA – הרשות הלאומית לאוקינוסים ואטמוספירה שחוקרת את סופות ההוריקן, חלק מההתחממות הגלובלית גורמת לתנועה איטית יותר של הרוחות מעל האוקינוס ולכן הסופות אוגרות יותר משקעים והופכות להרסניות יותר כשהן נשארות זמן רב יותר מעל היבשה. הבעיה הגדולה ביותר כעת באיי הבהאמה היא העובדה שממשיכים לרדת עוד ועוד משקעים. הערכה היא שיכולים לרדת כ-700 מ"מ של גשם רק שם!!! עכשיו כולם ממתינים בדריכות לראות מה יקרה בפלורידה. אמנם דוריאן עתידה לחלוף לאורך החוף, אך עדיין הנזק יכול להיות אדיר

תודה שאתם פה..

שרון וכסלר

מתקרבים לנקודת האל-חזור בניצול משאבי האוויר והקרקע

האופן בו מנהל העולם את משאבי הקרקע, את המוצרים לתעשיית המזון ואת האופן בו הוא אוכל – חייב להשתנות!  כך קבעו מאה ושבעה מדענים מחמישים ושתיים מדינות. בדו"ח המקיף מטעם האו"ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) שפורסם לאחר מחקר של שנתיים נאמר שאנו מתקרבים לנקודת האל-חזור בניצול משאבי האוויר והקרקע בשילוב משבר האקלים. לראשונה הצהרה על הקשר בין מקורות הקרקע למשבר האקלים וההשפעה שכל זה עלול לגרום לתעשיית המזון שלנו.

הדו"ח מדגיש שחקלאות, יעור וסוגים נוספים של שימושים בקרקע אחראיים על 23% מגזי החחמה שנפלטים (לא בהכרח ישירות מפעילות האדם אך גם).זוהי אזהרה גלובלית הדורשת להגן על בריאות האדם, על היצור החקלאי ועל הביטחון התזונתי שלנו. 

הקרקע חייבת להמשיך לייצר ביטחון תזונתי לתושבי הכדור וכמות האוכלוסיה  גדלה בהתמדה ולכן גם רמת היצור תצטרך להמשיך לעלות. ההשפעה השלילית של משבר האקלים רק יחמיר את המצב. המידבור שעלול להתפשט ממרכז הכדור לקצוות או מנגד גשמים כבדים יותר ושטפונות בזק (תוצאות של ההתחממות ומשבר האקלים) יובילו למחסור במזון. 500 מיליון בני אדם חיים באזורים שעוברים מידבור. בנוסף ארועי קיצון כמו בצורות, גלי חום וסופות חול עתידים להתרחש לעיתים קרובות יותר. כל אלה יגבירו את הלחץ על תעשיית המזון. 

על המדינות להערך לקראת הבאות. בארץ הבעיה פחות גדולה מכיוון שההערכות כבר נעשתה, לפחות בחלק מהתחומים. בארץ, בניגוד לשכנינו  קיימת התפלה. ההתפלה מאפשרת להמשיך לייצר מזון ולשמור על מקורות המים. הבעיה אצלינו היא הסביבה שלנו, שלא ערוכה וזה כמובן עלול להשפיע גם עלינו בעתיד.

ניצול הקרקע הוא כמעט מקסימלי ומשבר האקלים מוסיף. האזהרה שיצאה באוקטובר 2018 שאל לאנושות להגיע להתחממות שתעבור את נקודת ההתחמות של שתי מעלות מחייבת אותנו לשלוט על יצור גזי החממה בכל התחומים, כך מסבירים בארגון המטאורולוגיה העולמי, ה- WMO.

הדו"ח כולל פתרונות ישומים שיוצגו למדינות בכנס שיערך בצ'ילה, במטרה לנסות להגיע ליעדים שנקבעו בהסכם פריז 2015. המטרה להגן על האקלים העולמי ולהגביל את ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי. אחת הדרכים המוצעות, שכולנו יכולים לסייע בהן, היא לשנות את התזונה שלנו. ההמלצה המרכזית היא להפחית בכמות הבשר שאנו צורכים. בעשורים האחרונים העלייה בצריכת הבקר נסקה. ב- 1960 האדם הממוצע אכל 23 ק"ג בשר בשנה. ב-2013 אדם ממוצע אכל 43 ק"ג בשר. ולכן נרשמת עלייה ניכרת ביצור הבשר בשנים האחרונות. כדי לגדל בקר צריך עוד שטחי מרעה והבקר צורך הרבה יותר מזון מתרנגולות למשל. בשביל ק"ג אחד של בשר בקר, החקלאים משתמשים ב-25 ק"ג של מזון וזה מבלי להתייחס לזיהום סביבה שנוצר מגידול כ"כ הרבה בקר ושינועו בעולם. לכל אלה השפעה ישירה על מצב הכדור..

תודה שאתם פה..

שרון וכסלר 

צרו קשר

חברות, ארגונים, מוסדות וערבי חברה, את מה שיש לי לומר אתם בהחלט רוצים לשמוע

צילום: אפרת אשל