נראה לכם שמשבר האקלים הוא משהו רחוק ואם יקרה זה בטח יתרחש במקום רחוק, נכון? אז זהו.. שלא! משבר האקלים כבר ממש כאן. בהרצאה נדבר על כמה זמן נשאר לנו עד לנקודת האל חזור, כמה נורא יהיה פה בשנים הבאות. נדבר גם על הפוליטיקה שמנהלת את המשבר מאחורי הקלעים ולא נפרד לפני שנראה כמה דוגמאות נפלאות לאיך ניתן לפעול אחר
צילום: שי פרנקו למגזין נשים
שלום חברים,
הגשם כאן! גשם ירד היום מהצפון ויתפשט במשך היום למרכז ועד לצפון הנגב. קיים חשש משהצפות בצפון. חשש משטפונות. מחר מעון חלקית וגשם מדי פעם. שבת, גשם בצפון שבלילה יתפשט גם לחוף
תודה שאתם כאן.. 🙂
שרון וכסלר
זה סיפור הזוי. אמנם מדובר בכלי הכרחי לחיזוי בזמן אמת. אמנם מאות אלפי אנשים משתמשים בו בימי גשם, אך מכ"ם הגשם כבר לא עובד שנתיים! החלופה.. אנליזת הגשם איך לומר.. לא משהו. עיכוב של לפחות חצי שעה בתמונות ומאוד לא מדויק. כל הסיפור בכתבה שהכנתי עם חטיבת הדיגיטל של חדשות כאן 11.
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
שרון וכסלר. צילום: שי פרנקו למגזין נשים
שרון וכסלר. צילום: שי פרנקו למגזין נשים
ארגון המטאורולוגיה העולמי פרסם בתחילת דצמבר 2020 דו"ח מקיף שנכתב ע"י עשרות ארגונים בינלאומיים ומומחים בתחום וקובע ששנת 2020 היא אחת משלוש השנים החמות ביותר והעשור האחרון הוא העשור החם ביותר.
נבחרו שבעה מדדים כדי לבחון את שינויי האקלים: גזי חממה, החמצת האוקיינוסים, טמפרטורה, אירועי קיצון, התחממות האוקיינוסים, עליית מפלס הים, מסת הקרחונים וקרח ים. נמצא כי בכל הפרמטרים קיימת עלייה מדאיגה.
ההשפעה באה לידי ביטוי למשל: באירועי קיצון כמו גלי חום, שריפות והצפות, המשפיעים על בריאותם, ביטחונם, ויציבותם הכלכלית של מיליוני בני אדם.
תודה שאתם פה…
שרון וכסלר
ועידת האקלים התחיל מראש בכאוס. בתחילה היתה אמורה להתקיים בברזיל. לאחר בחירתו של נשיאה החדש של ברזיל (1.1.19) בולסנארו, הוחלט שלא תתקים שם. מיקומה החדש עבר לצ'ילה אך באוקטובר פרצו מהומות בצ'ילה ושוב נאלצו להעביר את מיקומה של הועידה למדריד. אגב, הועידה נקראת COP25 (conference of the parties).
הועידה היתה אמורה להסתיים ביום שישי (2-23.12), אך מאחר ולא הגיעו להסכמות הועידה המשיכה גם לתוך יום ראשון במטרה להגיע להכם כתוב.
הבעיה המרכזית: כסף. כדי להחליט על מנגנונים יש צורך שהמדינות העשירות ייסייעו לעניות וברגע שהמעצמה העשירה יצאה מהמשחק (ארה"ב) המניע לסייע הולך ופוחת.
המשך יבוא…
תודה שאתם פה…
שרון וכסלר
גרטה טונברג היא אשת השנה 2019, כך קבע היום "הטיים מגזין" . מדהים! אותה נערה שבדית צנומה, בת 16 שכבר שנתיים מוחה כנגד משבר האקלים. זה החל בדיכאון וחוסר הסכמה לצאת מהמיטה ואז החליטה נערה בת 14 לצאת ולעשות מעשה. היא עמדה מול הפרלמנט השבדי עם שלט גדול, כמעט כמוה והחלה במחאה. המדהים הוא שדבר כ"כ קריטי הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו קיבל מודעות בזכות נערה צעירה. לא מדענים, לא פוליטקאים (למרות פרס הנובל לשלום של אל גור ב-2007), לא אנשי חינוך, לא אנשי רוח. נערה אחת הלוקה באספרגר, מביעה מסרים בפשטות, בחדות ומצליחה לסחוף מליונים, כן כן.. מיליונים. רק בספטמבר האחרון כשהגיעה לאו"ם הטיחה גרטה במנהיגי העולם: "How dare you"? איך אתם מעיזים לא לעשות דבר? והיום ממש זמן קצר לפני ההודעה הדרמטית של הטיים מגזין, היא נשאה נאום בועידת האקלים במדריד ואמרה: "הסכנה האמיתית היא שפוליטיקאים ומנהלי חברות מציגים שנעשית פעולה אמיתית, כשלמעשה לא נעשה דבר פרט לחישובים וליחסי ציבור" גרטה היא נערה בגיל ההתבגרות, הגיל בו חשים שניתן לשנות את העולם, הגיל בו חשים שאף אחד לא יגיד לך מה לעשות, הגיל בו מרגישים צורך למרוד וגרטה טונברג היא הנערה שמעבר לכל החלומות מצליחה לעשות זאת.
בספטמבר האחרון כשהגיע לניו יורק לנאום באו"ם התראיינה גרטה Daily Show (https://www.youtube.com/watch?v=rhQVustYV24&t=409s) היא נשאלה על הפער ביחס למשבר בין מה שקורה בשבדיה לבין ארה"ב. התשובה היתה ברורה. אצלי בבית, היא אמרה ברור שקיים משבר. כאן מטילים בו ספק. ספק???? איך בדיוק?? בואו להרצאה ותבינו 🙂
יום אחרי ההודעה הדרמטית של "הטיים מגזין" מיהר נשיא ארה"ב לצייץ : "כ"כ מגוחך. גרטה צריכה לעבוד על בעיית ניהול הכעסים שה ואז ללכת לסרט קלאסי טוב עם חברה. תרגעי גרטה, תרגעי" גרטה מיד הגיבה, גם בציוץ: "אם משהו חושבשאני והמדע מונעים ממניעים פוליטיים, זה אומר הרבה יותר על אותו אדם מאשר עלי". לא עבר הרבה זמן (יומיים ליתר דיוק) ושת הנשיא לשעבר, מישל אובמה צייצה אף היא: " אל תתני לאף אחד לעמעם את אורך.. תתעלמי מהספקנים ודעי שמיליונים מעודדים אותך"
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
האו"ם יוצא עם דו"ח חדש (25.12.19) לקראת ועידת האקלים במדריד. בדו"ח קורא האו"ם לעולם להתעורר. אין זמן לפעולות מתונות, על העולם לפעול עכשיו ומהר!
פליטת גזי החממה בשנה האחרונה – 2018 שברה שיאים. במקום לרדת היא עולה. כך עולה מדו"ח פערי היעדים השנתי של האו"ם (שנכתב ע"י התוכנית הסביבתית של האו"ם). יש לזכור שה-co2 נשאר באטמוספירה מאות שנים ובאוקיינוסים אף יותר. בעשור האחרון נרשמה עלייה ממוצעת של 1.5% בשיעור פליטת הזגים המזהמים.
ראש ארגון המטאורולוגיה העולמי Pettri Taalasאמר שהטמפ' הגלובלית עלולה לעלות ב-3-5 מעלות מהמהפכה התעשייתית עד סוף המאה, כלומר פי שלושה מהמטרה שהוצבה בהסכם פריז – לא לעלות מעל 1.5 עד 2100.
הדרישה היא מ-20 המדינות העשירות בעולם ובעיקר מסין וארה"ב המזהמות הגדולות בעולם לפעול מיידית ולהפחית את פליטת המזהמים ב-7.6% בכל שנה בין השנים 2020-2030. י
במידה ולא נפעל מיידית הרסנית! שינויי האקלים יגרמו לשינויים מהותיים על פני הכדור והעולם של ילדינו יראה אחרת. הרס כמעט מוחלט של שוניות האלמוגים, מצוקת מי שתייה, עליית מפלס פני הים, חומציות האוקיינוסים, שינוי במערכות אקולוגיות וארועי קיצון תכופים יותר במזג האוויר.
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
הרשויות ניסו למנוע אותן. בשבועות האחרונים יצרו הפסקות חשמל יזומות במקומות שונים בקליפורניה, לאחר שהבינו שמה שגרם לשריפות הענק בשנה שעברה היו העצים שיצרו גיצים בפגיעתם בעמודי החשמל, כל זה בעקבות הרוחות החזקות של סנטה אנה. רוחות מזרחיות חזקות, יבשות המנשות בעוצמה של כ-100 קמ"ש, המורגשות בעת הזאת בכל שנה.
למרות הנסיונות למנוע את השריפות מראש והעובדה שעשרות אלפי אנשים סבלו מהפסקות חשמל יזומות במשך ימים, השריפות החלו והן מתפשטות בקצב מסחרר.
ארגון המטאורולוגיה העולמי, ה-WMO , קבע בדו"ח שהוציא בתחילת אוקטובר ש-90% מאסונות הטבע נגרמים בשל מזה"א. שריפות ענק, כך נאמר, מושפעות מאוד ממזה"א ושינויי האקלים. בצורת מגבירה את הסכנה לשריפות והארכת משך השריפות. 3 השריפות שתרמו לנזק הכלכלי הגדול ביותר התרחשו ב-4 השנים האחרונות. השריפות גם משחרוות הרבה קרבון דיואקסיד לאטמוספירה ומגבירות את הזיהום.
השריפות כעת מצטרפות לשריפות קיץ 2019: שריפות ענק באזור הקוטב, שריפות ענק בקנדה, שוודיה ובאמזונס.
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
לקראת דיונים מיוחדים בוועידת האו"ם על משבר האקלים, הוציא ארגון המטאורולוגיה העולמי ה-WMO, דו"ח המתייחס למשבר האקלים בשנים 2019-2015. הדו"ח מדגיש את הנזק שהתגבר בשנים האחרונות בהתייחס לכמה נקודות מרכזיות:
שיא בריכוזי גזי החממה ולפיכך המשך ההתחממות – חמש השנים האחרונות הן התקופה החמה ביותר. ריכוזי גזי החממה עלו לשיאים חדשים. מאז המהפכה התעשייתית עלתה הטמפ' הגלובלית ב-1.1 מעלות וב-0.2 מעלות בין השנים 2015-2011. בחמש השנים האחרונות התגברה פליטת גזי החממה ב-20% ביחס לחמש השנים לפני! ראש הארגון ה-WMO h יצא בקריאה שנפחית גזי החממה שנפלטים בשל הפקת אנרגיה לתעשייה ובתחבורה.
גובה פני הים – בין השנים 2014-2019 גובה פני הים עלה ב-5 מ"מ לשנה, בהשוואה לשנים כשמ-2007 עלה המפלס ב-4מ"מ. עליית פני הים עולה בשל המסת הקרחונים.
המסת הקרחונים – מאז 2016 כמות הקרח נמוכה בהרבה בהשוואה לממוצע 2010-1981. 2017, 2018 הן השנים עם הכי פחות קרח בקטבים. כמות הקרח בקטבים הופחתה פי שישה! (אם משווים את 2017-2009 ל-1990-1979).
חום האוקיינוסים וחומציות מי הים – עפ"י הדו"ח 90% מעליית טמפ' המים נגרמה בשל שינויי האקלים. 2018 היא השנה שבה נמדדו הערכים הגבוהים ביותר (המדידות הן עד לעומק של 700מ'). השנים עם טמפ' הים הגבוהה ביותר אחרי 2018, הן 2017 ו-2015. האוקיינוס סופג 30% פליטות אנתרופוגניות של co2 וגם זה כמסייע לההתחממות. ה-co2 גם משנה את חומציות המים וזו עלתה ב-26% מאז המהפיכה התעשייתית.
ארועי קיצון – 90% מאסונות הטבי קשורים למזג האוויר. האסונות שגורמים לנזקים הכלכליים הגדולים ביותר הן: סופות קטלניות ושטפונות.עונת ההוריקנים של 2017 היתה אחת הקטלניות עד כה. עלות הנזקים של הוריקן הארווי בלבד הגיעה ל-125 מיליארד דולר. מרץ ואפריל 2019 שני סופות ציקלון במוזמביק. גלי חום ובצורות גורמות לאבדן חיי אדם.
שריפות ענק – מושפעות מאוד ממזה"א ושינוי האקלים. בצורת מגבירה את הסכנה לשריפות והארכת משך השריפה. שלושת השריפות שגרמו לנזק הכלכלי הגדול ביותר התרחשו בארבע השנים האחרונות. השריפות גם מוסיפות לפליטת קרבון דיוקסיד לאטמוספירה. 2019- שריפות ענק בקוטבף באסיה ובאמזונס. 2018 – שריפות ענק בקנדה, שוודיה ובארה"ב.
ה-WMO קורא כמובן לפעול מיידית להפחתת פליטת גזי החממה ע"י הפחתת הפקת האנרגיה לתעשייה ותחבורה. יחד עם זאת אומר הארגון יש להשקיע בפיתוח התראות קצרות מועד ולהערך לבאות
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
גרטה טומברג (Greta Thumberg) השוודית בת ה-16, הצליחה לסחוף מיליונים ברחבי הכדור למחאת המונים, בקריאה לשנות את האופן בו אנו מתייחסים לכדור ובדרישה לפעול למען שינוי וטיפול מיידי במשבר הגלובלי.
גרטה הגיע לניו יורק, לאחר שחצה את האוקינוס בספינה לא מזהמת, כדי לנאום באו"ם לקראת הדיונים שיפתחו השבוע ויעסקו בפעילות שיש לנקוט במטרה לשמור על הכדור.
מיליונים ברחבי הגלובוס יצאו לרחובות ביום שישי. בתי ספר ומקומות עבודה איפרו לצאת למחאה. 150 מדינות השתתפו בהפגנות שאורגנו ברובן ע"י בני נוער, כחלק מהקמפיין שמריצה כבר תקופה ארוכה גרטה טומברג "שישי בשביל העתיד" . גרטה עצמה השתתפה המחאה הגולה מכולן שנערכה ביו יורק ובה השתתפו למעלה ממאתיים וחמישים אלף בני אדם, אובם בני נוער.
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
הוריקן דוריאן מתחילה להתגלות כאחת הסופות הקטלניות שהכרנו. הגיע לאיי הבהאמה באחד בספטמבר בצלוא הדרה, הוריקן בקטגוריה חמש, עם רוחות שנישבו בעוצמה של 285 קמ"ש!!! (מעל 250 קמ"ש=קטגוריה חמש). עם המעבר מעל היבשה הרוח מעט נחלשה, כמו שתמיד קורה. היום 3.9 הרוח מנשבת בעוצמה של 240 קמ"ש ודוריאן ירדה לקטגוריה 4. הנשזק הגדול מהוריקן הוא בתחילה הרוחות, אח"כ ה-surge (הסופה היא כמו מנוע אדיר מימדים שזז והסופה שואבת איתה את מי הים ומעלה את מפלס המים על היבשה) והנזק השלישי שהופך בשנים האחרונות לבולט יותר ויותר הוא כמות המשקעים שממשיכה לרדת את שתי המכות הראשונות. עפ"י מחר של מדען הקלים ג'ים קוסין (Kossin) מ- NOAA – הרשות הלאומית לאוקינוסים ואטמוספירה שחוקרת את סופות ההוריקן, חלק מההתחממות הגלובלית גורמת לתנועה איטית יותר של הרוחות מעל האוקינוס ולכן הסופות אוגרות יותר משקעים והופכות להרסניות יותר כשהן נשארות זמן רב יותר מעל היבשה. הבעיה הגדולה ביותר כעת באיי הבהאמה היא העובדה שממשיכים לרדת עוד ועוד משקעים. הערכה היא שיכולים לרדת כ-700 מ"מ של גשם רק שם!!! עכשיו כולם ממתינים בדריכות לראות מה יקרה בפלורידה. אמנם דוריאן עתידה לחלוף לאורך החוף, אך עדיין הנזק יכול להיות אדיר
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
האופן בו מנהל העולם את משאבי הקרקע, את המוצרים לתעשיית המזון ואת האופן בו הוא אוכל – חייב להשתנות! כך קבעו מאה ושבעה מדענים מחמישים ושתיים מדינות. בדו"ח המקיף מטעם האו"ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) שפורסם לאחר מחקר של שנתיים נאמר שאנו מתקרבים לנקודת האל-חזור בניצול משאבי האוויר והקרקע בשילוב משבר האקלים. לראשונה הצהרה על הקשר בין מקורות הקרקע למשבר האקלים וההשפעה שכל זה עלול לגרום לתעשיית המזון שלנו.
הדו"ח מדגיש שחקלאות, יעור וסוגים נוספים של שימושים בקרקע אחראיים על 23% מגזי החחמה שנפלטים (לא בהכרח ישירות מפעילות האדם אך גם).זוהי אזהרה גלובלית הדורשת להגן על בריאות האדם, על היצור החקלאי ועל הביטחון התזונתי שלנו.
הקרקע חייבת להמשיך לייצר ביטחון תזונתי לתושבי הכדור וכמות האוכלוסיה גדלה בהתמדה ולכן גם רמת היצור תצטרך להמשיך לעלות. ההשפעה השלילית של משבר האקלים רק יחמיר את המצב. המידבור שעלול להתפשט ממרכז הכדור לקצוות או מנגד גשמים כבדים יותר ושטפונות בזק (תוצאות של ההתחממות ומשבר האקלים) יובילו למחסור במזון. 500 מיליון בני אדם חיים באזורים שעוברים מידבור. בנוסף ארועי קיצון כמו בצורות, גלי חום וסופות חול עתידים להתרחש לעיתים קרובות יותר. כל אלה יגבירו את הלחץ על תעשיית המזון.
על המדינות להערך לקראת הבאות. בארץ הבעיה פחות גדולה מכיוון שההערכות כבר נעשתה, לפחות בחלק מהתחומים. בארץ, בניגוד לשכנינו קיימת התפלה. ההתפלה מאפשרת להמשיך לייצר מזון ולשמור על מקורות המים. הבעיה אצלינו היא הסביבה שלנו, שלא ערוכה וזה כמובן עלול להשפיע גם עלינו בעתיד.
ניצול הקרקע הוא כמעט מקסימלי ומשבר האקלים מוסיף. האזהרה שיצאה באוקטובר 2018 שאל לאנושות להגיע להתחממות שתעבור את נקודת ההתחמות של שתי מעלות מחייבת אותנו לשלוט על יצור גזי החממה בכל התחומים, כך מסבירים בארגון המטאורולוגיה העולמי, ה- WMO.
הדו"ח כולל פתרונות ישומים שיוצגו למדינות בכנס שיערך בצ'ילה, במטרה לנסות להגיע ליעדים שנקבעו בהסכם פריז 2015. המטרה להגן על האקלים העולמי ולהגביל את ההתחממות הגלובלית למעלה וחצי. אחת הדרכים המוצעות, שכולנו יכולים לסייע בהן, היא לשנות את התזונה שלנו. ההמלצה המרכזית היא להפחית בכמות הבשר שאנו צורכים. בעשורים האחרונים העלייה בצריכת הבקר נסקה. ב- 1960 האדם הממוצע אכל 23 ק"ג בשר בשנה. ב-2013 אדם ממוצע אכל 43 ק"ג בשר. ולכן נרשמת עלייה ניכרת ביצור הבשר בשנים האחרונות. כדי לגדל בקר צריך עוד שטחי מרעה והבקר צורך הרבה יותר מזון מתרנגולות למשל. בשביל ק"ג אחד של בשר בקר, החקלאים משתמשים ב-25 ק"ג של מזון וזה מבלי להתייחס לזיהום סביבה שנוצר מגידול כ"כ הרבה בקר ושינועו בעולם. לכל אלה השפעה ישירה על מצב הכדור..
תודה שאתם פה..
שרון וכסלר
